| אם גם את נאבקת בשעבוד לחטא, או שגילית שאת או מישהי קרובה אלייך בהריון לא מתוכנן, אנא צרי קשר עם עמותת "בעד חיים". ברצוננו לעזור לך להתמודד עם ההשלכות של מעשייך ולמצוא את הפתרון הטוב ביותר עבורך ועבור ילדך. אנא התקשרי לאחת מהיועצות שלנו במשרדים ברחבי הארץ: |

| הקו החם | 1-700-503035 |
| ירושלים | 02-6231344 |
| תל-אביב | 054-7847755 |
| חיפה והקריות | 04-8760918 |
| עכו | 050-6662275 |
| טיבריה | 052-7537788 |
| באר-שבע | 08-6233044 |
| אשקלון | 054-6298220 |

לא כל היווצרות של חיי אנוש רצויה לאדם. מאז ימי קדם הוא תר אחר שיטות להגברת הפריון והגבלת הילודה. בעוד שמגוון שיטות ואמצעים שימשו לאורך הדורות, בדרך כלל, נחשבו הפלה מלאכותית והעלאת קורבנות אדם לאסורים בתכלית האיסור, למעשה בלתי חוקי או כמוצא אחרון קיצוני במקרים מיוחדים בלבד; וזאת בכל החברות, פרט לאלה האליליות.
מזמן היפוקרטס, בשנת 450 לפנה"ס, ועד לתחילת המאה ה-20, דגל האדם המערבי בעקרונות שמגנים על החיים. החל מתחילת המאה ה- 20, החלו קבוצות ופרטים מסוימים מצדדים במוות כפתרון לבעיות חברתיות. האמונה כי חייו של כל אדם הינם בעלי ערך שווה וראויים להגנה ולטיפול מסור, הפכה מטרה להתקפה הולכת וגוברת. תורת-המוסר הזולה של "איכות החיים" מאיימת להחליף את תורת-המוסר של "קדושת החיים". מליצי היושר של תורת-מוסר חדשה זו טוענים כי יש "להפסיק את קיומם" של יצורי אנוש מסוימים משום שהם אינם רצויים, אינם מתוכננים, אינם מושלמים או אולי אפילו אינם יצרניים דיים.
הדיבור בשבחה של ההפלה המלאכותית והשימוש בה, מייצגים בבירור את יישומה של תורת מוות זו כפתרון לבעיות חברתיות. חוקי ההפלה הליבראליים בישראל פתחו תיבת פנדורה, ומציגים לפנינו עתיד מאיים. בכל מקרה ובכל זמן שבהם חברה כלשהי מאבדת את הכבוד לחיי אנוש, ואלה הופכים זולים בעיניה, נודעת לדבר השפעה חינוכית שלילית על אותה תרבות וחברה. תהליך זה מתרחש כיום בישראל. למרות תורת-המוסר של המשפחה היהודית המסורתית, והכבוד הרב לחיי האדם, מעריכים שבוצעו יותר ממיליון הפלות בישראל, מאז הקמת המדינה. סטטיסטיקה עולמית מראה כי האוכלוסייה היהודית מתמעטת בקצב מאיים.
אף שרשמית המתת חסד (הפסקת חייו או "הריגתו מתוך רחמים" של כל אדם שחייו נחשבים כבלתי ראויים) עומדת בניגוד לחוק, הרי כיום משמשת נושא לוויכוח סוער בישראל. נשים זוכות לעידוד להפיל את ילדיהן, אפילו נוכח רמז קל לפגם אפשרי.
הפלה מלאכותית, באישור החוק, היא "צעד ענק" ראשון במערכה חדשה זו, אשר דוגלת במוות ומציע אותו כפתרון לבעיות חברתיות.
מה אומר החוק בישראל?
1936 - אסור לאישה לנסות לבצע, או לבצע בפועל, הפלה בגופה (סעיף 176, לפח"פ).
- אסור לאדם לספק כל דבר שהוא, בידיעה שמתכוננים להיעזר בו כדי לבצע הפלה בניגוד לחוק (סעיף 177). הפלה באמצעים רפואיים מותרת לשם הצלת חיי האישה או שמירה על בריאותה (סעיף 175).
1977 - התקבלה הצעת חוק בכנסת. על-פי החוק החדש, ניתן לבצע הפלה בתנאים הבאים:
1. האישה היא למטה מגיל הנישואין או מלאו לה ארבעים שנה.
2. ההיריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי (זנות, ניאוף, אונס או גילוי עריות).
3. הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי.
4. המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לאישה נזק גופני או נפשי.
5. המשך ההיריון עלול להביא לקשיים כלכליים או משפחתיים.
1980 - הצעת חוק שהתקבלה ביטלה את סעיף 5 לעיל.
1986 - בשנה זו אושרו *17,969 הפלות על-ידי הוועדות הרפואיות. בנוסף להפלות המתבצעות על-פי החוק, קיים מספר, שאינו ידוע במדויק, של הפלות מלאכותיות בלתי חוקיות.
*הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ל"ח כ"ד /15 1987.
|
ההפלה המלאכותית כרוכה בסיכונים, בטראומה ובתופעות לוואי הפלה מלאכותית מהווה חדירה בלתי טבעית ועוינת למערכת ביולוגית סגורה ומוגנת. הפלה בלתי שלמה המסתיימת בדימום חזק עד לשטף דם ודלקות, אינה תופעה נדירה. הפרעות במחזור החודשי, הפלות טבעיות, הריונות בחצוצרות ועקרות הינם סיכונים קבועים ששיעורם גדל עם כל הפלה מלאכותית נוספת. קריעת צוואר הרחם וניקוב דופן הרחם עלולים לקרות כתוצאה מתהליכי השאיבה והגרידה. עווית, הקאה חמורה ושלשול הינן תופעות נפוצות הנלוות להפלה הכימית. השפעות פסיכולוגיות ארוכות טווח של ההפלה המלאכותית, המתחילות להיחקר ברצינות רק עכשיו, כוללות, בין השאר, רגשות אשמה, חרדה, דיכאון, כעס, תחושת אובדן, סיוטי לילה, תמונות מוות, ירידה בדימוי העצמי ואפילו התאבדות. |
"המדינה נוצרה למען יוכל האדם להתקיים" - אריסטו.
"הדאגה לחיי האדם ולא הריסתם... היא מטרתו הלגיטימית הראשונה והבלעדית של ממשל טוב." - תומס ג'פרסון.
|
מעריכים שמאז הקמתה של מדינת ישראל הושמדו יותר ממיליון עוברים ברחם אימם באמצעות הפלה מלאכותית. הממוצע ליום בישראל הוא 100 הפלות, כלומר - בכל 15 דקות מבוצעת הפלה אחת. תמיד ישנו לפחות קורבן-נפש אחד כתוצאה מכל אחד ממעשי האלימות האלה. |
בישראל קיימות חמש שיטות הפלה:
גרידה. שיטה זו ננקטת בעיקר ב- 13 השבועות הראשונים להיריון. מכשיר זעיר דמוי מעדר, מוחדר לרחם דרך צוואר-הרחם המורחב, שהוא הפתח הטבעי. מבצע ההפלה מגרד באמצעותו את דופן הרחם בחתכו תוך כדי כך את גוף העובר לגזרים. השימוש בשיטה הזו מצומצם כיום בהשוואה לשיטת השאיבה.
ההפלה המלאכותית והעתיד... מוות כפיתרון
(המאמר הבא הינו תמצית פרי עטו של ס' אברט קופ, דוקטור לרפואה בארה"ב. למרות שהמאמר מתייחס למצב בארה"ב, רבות מאבחנותיו של ד"ר קופ משקפות גם את המצב בישראל).
ההפלה המלאכותית איננה בעיה רפואית, אלא בעיה חברתית. הרופאים נתבקשו לשמש כמוציאים-להורג מטעם החברה, במטרה ליצור חברה טוב יותר - דבר הרחוק מרחק רב מן הקריאה הנעלה לאמנות הריפוי של מקצוע הרפואה. אך האומנם יצרנו חברה טוב יותר?
נאמר לנו כי אישור ההפלה המלאכותית במסגרת החוק ישים קץ להפלות הבלתי חוקיות המסוכנות. אולם הניסיון בכל ארץ, שבה הפלה-לכל-דורש הפכה לזכות חוקית, מראה כי ההפלות הבלתי חוקיות התרבו ולא התמעטו.
נאמר לנו כי המוסר המיני שלנו ישתפר; אך תחת זאת אנו מוצפים במספר עצום של הריונות נעורים, שהם תוצאה של תוכניות לחינוך מיני המתכחשות לקיום קוד מוסרי ומעודדות אורח חיים של תענוגות. ההפלה המלאכותית מוצגת כגיבוי לכישלון אמצעי המניעה במסגרת אורח-חיים של "איש הישר בעיניו יעשה".
הוזלת ערך חיי האדם כתוצאה ממדיניות ההפלה-לכל-דורש, הביאה בעקבותיה, כמפולת של אבני דומינו, שתי השפעות נוספות על חברתנו.
הראשונה היא הרג תינוקות - המתת הרך היילוד באמצעים פעילים או סבילים, בשל העובדה שחייו נחשבים כבלתי ראויים. מה שהתחיל כזכותה של האישה להפלה-על-פי-דרישה, הפך לזכותה החוקית של האישה לתינוק מת. כלום איננה זכאית לתינוק מת מחוץ לרחם כמו גם בתוכו? בוודאי שכן! כתבי-עת לרפואה המתפרסמים בארה"ב נושאים עדות ברורה לעובדה שרופאים מפעילים את הרג הליך התינוקות, אך החוק משום מה מפנה את גבו לעניין ומשים עצמו כלא רואה. הרג תינוקות הינו הרג אדם.
ההשפעה השנייה היא נוהג המתת-החסד, "הריגה מתוך רחמים" כביכול, הפסקת חייו של פרט התלוי בזולתו לטובתו-הוא כביכול. כיום אנו מקבלים דיווחים על זקנים בבתי סיעוד המאושרים על ידי הממשלה, שאין מטפלים בסימפטומי הדלקות והחום שלהם. הסיבות לכך כמעט ואינן קשורות למגבלות ברפואה. לעיתים קרובות, החלטות כאלה נעשות על ידי צוות המוסד תוך התבססות על בעיות חברתיות של החולה הנדון, כגון תכיפות הביקורים מצד בני המשפחה, מספר שעות הטיפול הנדרשות בשבוע, והמידה שבה החולה "מקובל" באופן כללי על צוות בית הסיעוד.
מי יודע מה תהיה אבן הדומינו הבאה שתיפול, בעודנו מורידים שיטתית את ערך חיי האדם, ובחתרנו תחת אושיות מוסד המשפחה, שהינו כה חיוני לעתיד חברתנו.
כאשר רופאים מוכנים להפוך למוציאים-להורג מטעם החברה של מיליוני עוברים, עלינו לבחון אילו מניעים משמשים להצדקת פעולותיהם. בדרך כלל, הסיבות הניתנות כוללות הגנה על חי האם, ציפייה לילד פגום, אונס וגילוי עריות. אפילו אם היו אלה סיבות תקפות, הן היו מסבירות רק 3% מכלל ההפלות המלאכותיות. 97% מההפלות מתבצעות מטעמי נוחות כלכלית.
כאשר רופאים מוכנים לייעץ להורי רך ילוד, שהוא בעל מום מלידה, להרעיב את הילד למוות, עלינו לבחון גם מניע זה. התשובה הטיפוסית היא שחיי פעוטות אלה אינם חיים. ליאו אלכסנדר, הנציג הפסיכיאטרי האמריקאי במשפטי נירנברג אמר, בניסיון להגיע למכנה המשותף הנמוך ביותר שבו נעוצים שורשי השואה, כי כל העניין החל במושג שישנו דבר כזה הנקרא: חיי אנוש שאינם חיים.
בלא ספק הגענו לעידן שבו למסורת של הגנה על חיי האדם נודעת משמעות מועטה בלבד. ניתן לומר בלא היסוס, כי אנו עומדים על סף הסתאבות הרפואה והסתאבות החוק. בגרמניה של שנות ה- 30 הסתאבות הרפואה קדמה לזו של החוק, עם שליחתם של 276,000 אנשים להשמדה. היו אלה הזקנים, בעלי המום, המפגרים, הסניליים ו"פיות בלתי יצרניים" נוספים, שנחשבו רק "גרמנים למחצה". אך רק הסתאבות הרפואה כשלעצמה לא יכלה להוביל לשואה. נדרשה גם הסתאבות החוק כדי לאשר את המתת החסד מבחינה חוקית. אין ספק שאילו הרופאים בגרמניה היו עומדים על זכותו של כל פרט לחיים, הייתה השואה לכל הפחות מואטת ומצטמצמת בממדיה.
עד עתה נגענו בבעיות החברתיות שאותן מציגים הריונות בלתי רצויים, ילדים בעלי מום מלידה וזקנים שהפכו למטרד מכביד לחברה או למשפחותיהם. אך מה יקרה כאשר נתחיל ליצור השלכות לגבי העתיד ולשקול את השפעתם הכלכלית של מעשינו? התוצאות תהיינה הרות אסון! לאור העבודה שלפחות ופחות ילדים ניתנת האפשרות לחיות, כל ילד החי כעת, או שייוולד בעשור הבא, יצטרך בשנותיה הראשונות של המאה הבאה, לשאת בנטל כספי גדול יותר כדי לתמוך באוכלוסייה בלתי יצרנית עצומת ממדים. הלחץ על מערכת הביטוח הלאומי יגבר עד לנקודת קריסה. עבור הזקנים והבלתי-יצרניים, המתת-החסד תלבש אז מימד חדש בשם היציבות הכלכלית.
כיום אנו שומעים על אישיות נכבדת ומפורסמת בארה"ב המציעה, כי ילדים לא יוכרזו חיים עד לאחר שלושה ימים מרגע לידתם, כדי שלכל משפחה תינתן הזכות לדחות את ילדה, אם היא חפצה בכך. אנו שומעים על ההצעה, כי כל הילדים ידרשו לעבור מבחן גנטי או שיקפחו את חייהם. הדבר אינו צריך להפתיענו, שאישיות נכבדת ומפורסמת אחרת תורמת את זרעה לבנקים מיוחדים לזרע, בתקווה שברבות הימים תימצא ביצית הראויה להפריה על ידי תרומה גנטית "נעלה" זו.
מסגרת המשפחה בעולם המערבי מתפוררת במהירות. הפלה מלאכותית, הרג תינוקות, המתת חסד, הפריה מלאכותית, תינוקות מבחנה, התנועה לזכויות הומוסקסואלים והתנועה הרדיקלית לשחרור האישה, כולם יוצאים נגד המשפחה. אם לא נתעורר, יחרץ גורלנו ללכת בדרכן של תרבויות אחרות, שאיבדו כל רגש של כבוד כלפי קדושת החיים. קדושת החיים היא עיקרון המבהיר מעל לכל ספק כי האדם אינו מכונה, אינו נוצר באופן מקרי, אלא באמת נברא בצלם אלוהים.
אבל..
האם אין לאישה זכות על גופה שלה?
- התינוק המתפתח אינו גופה שלה, אלא גופו של יצור אנושי אחר. אם התינוק היה נולד ולאחר מכן מומת, היה החוק מתייחס לכך כאל רצח.
מה בדבר זכות האישה לבחור?
- בכל הנוגע להפלה מלאכותית, הבחירה היחידה שבה מדובר היא בחירה בתינוק מת.
ומה בדבר אונס?
- היריון כתוצאה מאונס הינו נדיר בצורה מפתיעה. מחקר מדעי שנערך בארה"ב לגבי 1,000 מקרי אונס אשר זכו לטיפול רפואי מיידי לא גילה כל מקרי היריון. אונס הוא פשע אלים. מה התועלת בביצוע רצח כהמשך לו? כלום פשע אחד משכך את הכאב שבפשע אחר?
מה בדבר גילוי עריות?
- אין ספק כי גילוי עריות הינו פגיעה תהומית בתמימים ובחפים מפשע, ומסב לקורבן נזק חמור. אך האם דבר זה מצדיק את הריגת העובר החף מפשע? כלום נחרוץ את משפט הילד למוות בגלל חטאי אביו?
מה בדבר התפוצצות אוכלוסין?
- בעיה זו אינה קיימת בישראל. האוכלוסייה היהודית בקושי מחדשת את עצמה. יהדות העולם עדיין לא הגיעה אפילו למספרה ערב 1939. התפוצצות אוכלוסין היא מיתוס. ארצות אירופה וארה"ב אינן מחדשות את אוכלוסייתן. הן הולכות ומתות, לא מתרבות.
האין זו אכזריות לאפשר לילד פגום להיוולד לחיי סבל?
- שאל אדם בעל מום אם היה מעדיף לחיות עם מומו, או להיקרע לגזרים בהפלת שאיבה, או להישרף אט-אט למוות בהרעלת מלח! התהרוג חייל שהפך לבעל מום עקב הגנתו על המולדת? אסור שהמוות יהיה תשובתנו לנכות. עלינו לתמוך בחיים, לא במוות. אף שהמחיר הכרוך בכך עלול להיות גבוה, הדבר עדיף לאין ערוך על הרג.
אך כלום אין איכות החיים חשובה?
- הנמליץ על הריגת קורבנות רעב בשל העובדה ש"איכות חייהם" אינה טובה כשלנו? "איכות חיים" ו"חיים משמעותיים" אינם קני-מידה אובייקטיביים, אלא מונחים סובייקטיביים, שמשמעויותיהם משתנות בהתאם למשתמש בהם. הבה נבטיח תחילה את הזכות לחיים, ולאחר מכן נחתור לשפר את איכות החיים - חיי כולם.
הפלה מלאכותית היא רק עניין דתי, לא כן?
- לא. הדת ללא ספק דואגת לקדושתם של חיי אדם, אך המדע הוא זה המראה בבירור שהחיים מתחילים ברגע ההתעברות; ולכן עובר מופל, בכל שלב, הוא יצור אנושי. שאלת ההפלה המלאכותית היא שאלה אנושית בסיסית, הנוגעת לחברה התרבותית כולה, לא רק לאנשים דתיים. זוהי שאלה של מי יחיה או מי ימות.
כלום אין ההפלה המלאכותית רק אמצעי נוסף להגבלת הילודה?
- לא. אמצעי מניעה מונעים את היווצרותם של חיים חדשים. ההפלה המלאכותית קוטלת חיים חדשים לאחר שכבר נוצרו.
מדוע להביא לעולם תינוקות לא רצויים אשר יגדלו להיות ילדים מוכים?
- ד"ר א' לנוסקי (מאוניברסיטת דרום קליפורניה) הוכיח באופן חד משמעי כי 90% מהילדים המוכים היו הריונות מתוכננים (רצויים). היריון בלתי רצוי בחודשיו המוקדמים אין פירושו בהכרח תינוק בלתי רצוי לאחר הלידה. אם אם אינה יכולה להחזיק בילדה, אין פירוש הדבר שאף אחד אחר אינו רוצה בו. ניתן למסור ילדים רבים לאימוץ, כך שיזכו באהבה שאימם לא יכלה להעניק להם.*
האם אין ההפלה עדיפה על תווית האימוץ, שתידבק בילד לכל ימי חייו?
- תווית האימוץ תדבק בילד רק אם נדביק לו אותה. במציאות האימוץ הוא ברירה נותנת-חיים. הוא יכול להציל את חיי הילד, להעניק שמחה להורים המאמצים ולחסוך מן האם את ההתייסרות והאשמה - במשך כל ימי חייה - הכרוכות בידיעה כי הרגה את ילדה.
כלום אין ההפלה המלאכותית בטוחה יותר מלידה?
- לא! בשלבי ההיריון האחרונים היא הרבה יותר מסוכנת. בשלושת החודשים הראשונים, הפלה מלאכותית, ככל הנראה, מסוכנת יותר מלידה, או לפחות מסוכנת באותה מידה. בסופו של דבר, בהפלה מלאכותית לפחות אדם אחד תמיד מת. לעומת זאת, בלידה יש לאם וגם לתינוק סיכוי לעבור את התהליך בשלום.
* Handbook On Abortion, by Dr. & Mrs. J.C. Willke, p. 61, Hayes Publications Co., Inc 1982
הידעת?... הידעת?... הידעת?...
... כי 60% מכל הנשים ההרות המתקבלות ללידה בביה"ח הדסה בהר הצופים מודות כי עבר הפלה מלאכותית?...*
* הנתונים לקוחים מהשנתונים לסטטיסטיקה. קיים דיווח על הפלות מלאכותיות החל מ- 1950, עד 1978 התבססו הנתונים על מדגם שנלקח מדו"חות אישפוז של בתי חולים, ולכן הן אומדן בלבד. היו שנים שבהן לא דווח כלל.
... כי הסיכון היחסי של עקרות משנית אצל נשים שעברו לפחות הפלה מלאכותית אחת, הוא פי 3-4 מאשר אצל נשים שלא הפילו כלל?**
... כי הסכמתה של קטינה להפלה אינה טעונה אישור הוריה?***
... שבפנייה לוועדה רפואית להפסקת היריון עליך לקבל הסברים על הסיכונים הגופניים והנפשיים הכרוכים בהפסקת היריון, כמתחייב בחוק?****
... כי בישראל קיימת רשימת המתנה של שבע שנים כדי לאמץ תינוק?
... כי העובר הוא יצור אנושי ייחודי ושלם מבחינה גנטית כבר מרגע ההתעברות?
... כי העובר מרגיש כאב 8 שבועות לאחר ההתעברות?*****
... כי בישראל על כל הפלה מלאכותית חוקית מתבצעת שתי הפלות בלתי חוקיות?******
* פרופ' צבי פלטי, ראש המחלקה למיילדות בי"ח הדסה, הר הצופים, כפי שצוטט ב"ג'רוסלם פוסט", 6 בפברואר 1987.
** ד' טריקופולוס "הפלה מלאכותית ועקרות משנית" British Jour. OB / 64N Vol. 83, Aug. 1976 pp. 645-650
*** חוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת היריון), תשל"ג - 1977, סעיף 316 ב'.
**** שם.
***** Abortion, Questions & Answers, by Dr. & Mrs. J.C. Willke, pp. 66-69. Hayes Publications Co., Inc 1990
****** מדברי שרת הבריאות לשעבר, הגב' שושנה ארבלי אלמוזלינו, בנאומה בכנסת בתאריך 14.7.87.
הצהרת מטרות
|
"בעד חיים" הוא ארגון המוקדש ל:
|
מה ניתן לעשות?
עלינו להתייצב בפני העובדה שככל הנראה, הרגנו למעלה ממיליון ילדים ישראליים מאז הקמת המדינה. רבים מאלה, אילו הורשו לחיות, היו היום הורים, או אפילו סבים; כך שההפסד הממשי גדול אף יותר, כנראה מיליון וחצי עד שני מיליון. מספר זה עולה על מספר הילדים שנרצחו בשואה! רוב הישראלים אינם מכירים בעובדה שבאופן שיטתי ומגמתי אנו מחסלים את עמנו. אם ברצוננו להפסיק טבח זה ולמנוע את גלי ההשמדה הבאים - הרג התינוקות והמתות החסד - עלינו לפעול כעת. לא נוכל להישאר ניטראליים!
- אם את שוקלת לעבור הפלה או סובלת מהשפעות לוואי שליליות לאחר הפלה מלאכותית.
- אם הנך מעוניין/ת במידע וחומר נוסף, כולל סרטי וידאו לשכירה או לרכישה.
- אם ברצונך להזמין דובר למפגש כלשהו.
אנא התקשר/י אלינו:
ירושלים: 02-623-1344
באר שבע: 052-392-0506, 08-623-3044
טבריה (גם ברוסית): 052-821-9839, 04-671-7131
קריית ים (גם ברוסית): 054-7685163, 04-8760918
נתניה: 054-699-8717
חיפה (גם בערבית): 050-893-8721
נצרת (גם בערבית): 052-514-9439
אשקלון: 054-629-8820
המשך להתעדכן בנשואי התפתחות העובר והפלות מלאכותיות באמצעות ספרים, עלונים וסרטוני וידיאו, לדוגמא:
כתוב לעיתונות אם מועלה נושא המאיים על הזכות לחיות.
מכתב אחד המופנה לממשל נחשב כמייצג את דעותיהם של 10,000 איש לפחות.
דאג להודיע לנציגיך בכנסת את דעתך בעניינים דלעיל, ובקש מהם לבטא את דעותיהם בנשואים כהפלה מלאכותית, המתת חסד וכו'.
"הצל לקוחים למוות, ומטים להרוג אם תחשוך. כי תאמר, הן לא ידענו זה! הלוא תוכן ליבות הוא יבין, ונוצר נפשך הוא ידע, והשיב לאדם כפועלו". (משלי כד 11-12).
| מילה אישית ישנה רק חלופה אחת בת-קיימא לאלימות ולכאב הלב שבהפלה המלאכותית ובגרורותיה הדומות לה, הרג התינוקות והמתת החסד: עלינו לבחור בחיים. בחירה בחיים פירושה שאם הינך הרה כעת, את תבחרי להחזיק בילדך. ייתכן שההיריון היווה זעזוע; באמת קשה לך מאוד עכשיו. הבחירה להעניק לילך חיים דורשת אומץ לב, במיוחד כשנשים כה רבות בוחרות במה שנדמה להן כמוצא הקל היותר, וקוטלות את ילדיהן. למרבה הצער, בהפלה מעורבים, למעשה, שני קורבנות. העובר מת; אך לעיתים קרובות, האם סובלת, גופנית ורגשית, כל ימי חייה. איזו ידיעה היית רוצה שתלווך במשך שארית חייך: הידיעה שהענקת לילדך חיים, או שהרגת אותו? לאחדות מכן זו תהיה בחירה קשה מאוד. אולי אינך רוצה שייוודע למשפחתך כי הינך הרה. אולי אינך רוצה להפסיד שנת לימודים. אולי יש לך כבר ילדים ואת חשה שבאמת לא תוכלי להסתדר עם ילד נוסף. אולי אנשים אחרים לוחצים עליך לבצע הפלה ואומרים: "זה כלום. את תתגברי על זה כמו כלום", "זו רק פקעת רקמות", "... לא ממש יצור אנושי", ואילו את יודעת בעמקי לבך שאין הדבר כך. אנו מבינים שאלה הן בעיות קשות, אך האם יש בהן אחת המצדיקה באמת את המתת הילדים? ייתכן שאת כה חרדה שאינך רואה כל מוצא; אולם אנו מכירים נשים שרצו נואשות לבצע הפלה, אך נענו בשלילה על ידי הוועדות. בתחילה חשו מצוקה, אולם אפילו טרם ילדו שינו את דעתן ושמחו מאוד בהריונן. בחרדתן הראשונה היו נשים אלה הורגות את ילדיהן, אך כשברירה זו לא עמדה לרשותן, הן התרגלו לרעיון כי תחזקנה בתינוקותיהן ותענקנה להם חיים. אפילו אם מצבך הוא כזה שבאמת לא תוכלי לטפל בילדך כאשר ייוולד, ישנם זוגות רבים, שאושרו על-ידי המוסדות, אשר ישמחו לאמצו ולהעניק לו את האהבה והדאגה שאת עצמך היית רוצה להעניק לו, לו יכולת. שקלי את אפשרות המסירה לאימוץ בכובד ראש. זהו ילדך; אינך חייבת להרגו. אולי נראה לך קשה להמשיך בהיריון רק כדי להיפרד מהתינוק לאחר מכן ולמסרו לאימוץ, אך כלום לא תוכלי להיות אמיצה ולהקדיש את חודשי חייך הבאים למטרה של הענקת חיים לילדך? אל תניחי לאנשים או לנסיבות לטלטל אותך הנה והנה. השתמשי בזכותך לבחור. בחרי בחיים - לא תתחרטי על כך! אם היית רוצה לשוחח, אנא התקשרי אלינו. אנו נשמח לעזור לך בכל דרך אפשרית. |
|
הקדמה מאז ומתמיד רצה האדם לדעת דבר מה על חייו לפני לידתו. אינספור מיתוסים, תיאוריות ודעות קדומות סבבו את תשעת חודשי הקיום הראשונים, אפופי הסודיות, שאותם מבלה כל בן-אנוש בעולם המוצל, החמים והמימי - רחם אימו. לפני כארבע-מאות שנה הייתה ידיעתו של האדם על התפתחות העובר מצומצמת ביותר. כיום, הודות למדע ולרפואה, ישנה בידינו האפשרות להתבונן אל תוך תהליך ההיווצרות. כעת אנו יודעים על חיי האנוש לפני הלידה יותר מאשר אי פעם. כיום תוכל לדעת דרך תיאור מפורט להפליא, כיצד נראית עת עוצבת באופן כה נהדר במסתרי רחם אימך. זהו תיאור חייך ברחם אמך: היום הראשון
בשעות הראשונות להפריה, כאשר תאי הביצית והזרע מתאחדים, הם נושאים יחדיו עשרים ושלושה כרומוזומים מהאם ועשרים ושלושה כרומוזומים מהאב. סדרות כרומוזומים אלה נושאות כ- 15,000 גנים מכל תא הורי. בשעות ראשונות ושקטות אלה להיווצרות החיים, מאייתים הגנים, כמו אותיות אלף-בית שמימיות, את התכונות הייחודיות של האדם החדש. צבע העיניים, השיער והעור, קלסתר הפנים, מבנה הגוף ותכונות מסוימות של אישיות ואינטליגנציה. כל אלה נקבעים על ידי קוד גנטי זה. הכרומוזום X או Y , הנמצא בתא הזרע של האב, הוא הקובע אם העובר, שזה עתה נוצר, יהיה בן או בת. (X = בת; Y = בן). פעולת ההתעברות השקטה, אך מקודשת, לא יצרה "יצור אנושי פוטנציאלי", אלא בן-אדם בעל פוטנציאל עצום. חיים חדשים החלו זה עתה, והם יימשכו עד שמוות טבעי או אלים ישים להם קץ. שבוע 1
בין שש לשתים-עשרה שעות לאחר שתאי הזרע והביצית התמזגו והכרומוזומים החליפו ביניהם קודים גנטיים, מתחלקת הביצית המופרית לשני תאים. לאחר זמן מה מתחלקים השניים לארבעה, הארבעה לשמונה וכך הלאה, כשהם יוצרים, לאחר 266 יום, תינוק השוקל השלושה קילוגרמים וחצי ומכיל מיליוני תאים! בשלושת הימים הראשונים או בארבעתם, עוברת הביצית המופרית את צינור החצוצרה, ונכנסת לרחם. דופן הרח ספוג מאוד והוכן, באפו מיוחד, לקבלת החיים החדשים שנוצרו, בעזרת הורמון הנקרא פרוגסטרון. בתום שבעת הימים שוקע "כדור החיים", שגודלו עדיין כנקודה, לתוך דופן הרחם הרך. שם הוא נשתל, כמו זרע הנישא ברוח ונקלט בתלמיו של שדה חרוש ולח. ה"תותית", או "אשכול התאים" שמהווה האדם החדש, מתחיל מיד להיצמד אל תוך כלי דם זעירים, מהם הוא יונק מזון, ולהשתרש בהם. ממש כמו נבט היונק מקרקע רטובה. למעט קשיים בלתי צפויים, יגדל "כדור חיים" זה במהירות מסחררת ממש ויהפוך לעובר - השלב הבא בהתפתחות האנושית. שבוע 2
בהתאם להוראות הטמונות בגנים גדל אשכול התאים ומשתנה מדי שעה. לקבוצות תאים שונות נקבעות כבר משימות שונות. מספר תאים חוברו יחדיו ויצרו שק דמוי בועה מלא נוזל המכונה "שפיר". "שק נוזלים" זה מסתיר את האדם המתפתח, מגן עליו, מבודד אותו ומאפשר לו חופש תנועה. קבוצת תאים אחרת יצרה שיליה דמוית עץ המקשרת בין דם העובר למחזור הדם של האם. למרות שדם האם ודם העובר "נפגשים" דרך מחיצת קרום דקה, הם אינם מתערבבים זה בזה, ויכולים אפילו להיות מסוג שונה. בתהליך חילוף החומרים, נקלטים בדם העובר חמצן ומזון מהאם, ואילו חומרי פסולת המופרשים ממנו מסתננים החוצה. חבל הטבור, המורכב משני עורקים ומווריד רחב יותר, המוקף בג'לי סמיך, משמש ציר חיים, שדרכו עובר המזון אל העובר והשיליה, ודרכו מופרשת הפסולת. שק מי השפיר, בלוויית השיליה וחבל הטבור, יוצרים מעין קופסית חלולה המקיימת את עצמה, ומהווה מערכת תומכת-חיים לעובר המתפתח ושופע-החיים הנמצא בתהליך היווצרות. שבוע 3 ו- 4
לקראת סוף השבוע השלישי נוצרים עמוד השדרה, חוט השדרה ומערכת העצבים. גידולו המהיר של עמוד השדרה גורם לגוף להתכופף לחלוטין ולהתקפל באזור הציר. בתוך הגוף נבנים בזהירות היסודות לכל המערכות האורגניות: כליות, כבד ומערכת עיכול כבר מקבלים את צורתם. בתום ארבעה שבועות גדול העובר בן-החודש פי עשרת-אלפים מהביצית המופרית. האדם החדש הוא מעין סדנא ביולוגית עצמאית. הקוד הגנטי שניתן לכל תא ממשיך להכתיב את היווצרותם של רקמות ואיברים שונים ברצף קובע, בכל אזור בגוף. סדר מופתי זה של בניית התאים וסידורם הוא מדהים למראה - למרות שעדיין אינו מובן לחלוטין. אכן, אנחנו נוצרים באופן מופלא!
חודש 2 "לפני שנים רבות,
הגודל של ראש העובר מגיע כבר עד כדי מחצית מגודלו הסופי. רקמות המוח גדלות, מתחלקות במהירות ויוצרות מוח בזעיר-אנפין, שהוא אנושי לחלוטין. ניתן להתחקות אחרי גלי המוח, להקליטם ולקראם כאשר העובר בן ארבעים יום. אימפולסים מתחילים לשלוט בתפקודי הגוף ולווסת אותם ברגע היווצרם, כמו למשל, מחזור הדם, מערכת העיכול ואיברי ההפרשה. במשך חודש זה נוצר בבירור קלסתר הפנים - האוזניים, האף, השפתיים והלשון. העיניים נוצרות ומקבלות את צבען כאשר מיוצר הפיגמנט לראשונה - בסביבות היום החמישים וחמישה. ביום הארבעים וארבעה מכסים העפעפיים את רוב גלגל העין, ותוך זמן קצר נסגרים כדי להגן על התפתחות התאים הרגישים לאור. העיניים לא תפקחנה עד לחודש השביעי. לקראת סוף החודש, השלד הגמור מתחיל להתגרם - להשתנות מסחוס לעצם. הלסתות נוצרות ונשלמות בחניכיים הנושאים ניצנים של שיני חלב. תאי השרירים החלו מתמקמים, ועד מהרה מתחילות ארבעים קבוצות השרירים בתרגילים הראשונים. כאשר השרירים פועלים לראשונה, בשיתוף עם מערכת העצבים, הגוף מגיב למגע ונרשמות תנועות חלשות, למרות שאימהות רבות לא חשות בכל תנועה עד לחודש הרביעי או החמישי. יצור אנושי זעיר מתפתח וגדל לאורך של יותר משני סנטימטרים וחצי. הכל כבר נוצר. עד לבגרות, השינויים שיתחוללו בגוף יהיו בעיקרם שינויי גודל ושכלול המערכות הפועלות. הבן או הבת הגדלים נראים כעת כאדם זעיר. בשלב זה, התינוק שטרם נולד מכונה עובר. חודש 3
העובר, הנמצא כעת ברחם שהכפיל את גודלו, הופך להיות פעיל מאוד, וכישוריו הגופניים מתפתחים במהירות מפליאה. הקשרים בין העצבים לשרירים גדלים פי שלושה. הגוף כולו, להוציא כמה חלקים בראש שאינם פנים, רגיש למגע. מאחר שהמוח המתפתח מאפשר תנועה עצמאית של האיברים, העובר יכול להפנות את ראשו, לסובב ולכווץ את אצבעות רגליו, לסגור ולפתוח את פיו. אם תיחבט כף ידו יקמוץ אותה לאגרוף. היצור האנושי שטרם נולד יכול לחוש בכאב החל מהשבוע השישי, וניתן אפילו ללמדו תגובות מותנות. ציפורני אצבעות הידיים והרגליים מופיעות. אברי המין שלו מצביעים על מינו ונושאם תאי ביצית או זרע ראשוניים. כעת העובר כבר ישן ומתעורר, ו"נושם" את נוזל השפיר בקביעות לצורך תרגול מערכת הנשימה ופיתוחה. כמו-כן, הוא שותה, ומעכל ומפריש מהנוזל. הוא ירבה לשתות מהנוזל בהיותו ממותק וימעיט בשתייה אם יהפוך מר או חמוץ. צאצא חדש זה מתחיל, בכל דרך אפשרית, להפגין את יחודו - במראהו ובאופן התנהגותו. מאחר ומיתרי הקול הושלמו, ביכולתו אפילו לבכות, ואכן הוא מנסה זאת מדי פעם. חודש 4
בתום החודש הרביעי, המאופיין בגידול מהיר של העובר, אורכו מגיע לכ- 20-25 סנטימטר ומשקלו - ל- 225 גרם או יותר. מפאת הגידול המשמעותי בממדיו ייתן הדבר את אותותיו בהופעתה של אמו, ובהחלט ייתכן שהיא חשה כבר בסימני החיים אשר בתוכה. כעת מתחיל העובר לחפש לעצמו מיקום נוח בהכינו את עצמו לשינה. כאשר האם אוכלת, מתעכל מזונה ועובר אליו, באמצעות מחזור הדם, תוך שעה או שעתיים. בחודש זה נוצר מוח העצמות ומתחיל לייצר ולהשלים את תאי כדוריות הדם האדומות, אשר נוצרו עד עתה על-ידי הכבד והטחול. את הלב ניתן כעת לשמוע בבירור. השיליה, שמגיעה כעת לקוטר של למעלה מ- 20 סנטימטר ושוקלת כ- 450 גרם, מעבירה ביעילות כמויות ניכרות של מזון. חבל הטבור, הפועל כצינור השקיה, מעביר כ- 1350 ליטר נוזל מדי יום, במהירות העולה על שישה קילומטרים וחצי לשעה. ביכולתו להשלים סיבוב של העברת נוזלים בשלושים שניות! חודשים 5 ו- 6
בתום מחצית תקופת ההיריון ותוך כדי ההתקדמות לקראת סוף השליש השני, העובר כבר שלם בצורתו מזה מספר חודשים. כעת, משניחן העובר בקואורדינציה מלאה, הוא מתקפל כאשר האם נעה ומתמתח כאשר היא נחה. קולות מעוררים בו תגובות נמרצות, למרות שייתכן כי אותות חוזרים ונשנים ישעממו אותו. כעת כמעט כל אם נאלצת להיאבק בהתקפי שיהוק ובעיטות חוזרות, במיוחד אם העובר אינו מצליח להתמקם בתנוחה האהובה עליו. בלוטות השומן והזיעה כבר מתפקדות. הגוף כולו מכוסה בפלומת שיער ובמשחה לבנה ושמנונית, המגנה על עור העובר מפגיעתם המייבשת והמזיקה של מי השפיר. גודלו מגיע לכדי 30 סנטימטר ויותר ומשקלו לכ- 700 גרם. עובר שייוולד בשלב זה, למרות היותו פג, יוכל, בעזרת טיפול מתאים, להיוותר בחיים. בדרך כלל, הריאות מפותחות לחלוטין ומוכנות לתפקוד. חודשים 7, 8, ו- 9
העובר, שעדיין לא נולד, מסוגל כעת להשתמש בארבעה חושים: ראייה, שמיעה, טעם ומישוש. הוא חווה את יכולת התנועה שלו, את יכולת ההפרשה, את ההבדלים בין יקיצה לשינה. הוא אפילו מתייחס למצבי רוחה של אימו ולרגשותיה. התחושות הראשונות תאוחסנה ותיצורנה בסיס להתנסות מאוחרת יותר. עורו של העובר מתעבה ומתחיל להיראות מבריק. מתחת לעור נוצרת שכבת שומן, לצורכי בידוד ואספקת מזון. מתפתחים נוגדנים המחסנים מפני מחלות. הוא סופג כארבעה ליטרים נוזל מי שפיר מדי יום, והנוזל מתחלף לגמרי כל שלוש שעות. לבו שואב כאלף ומאתיים ליטרים דם מדי יום, והשיליה מתחילה להתבלות. כשבוע לפני תום מאתיים ושישים הימים, העובר מפסיק לגדול ויורד לתנוחה שבה ראשו נמצא בתוך אגן הירכיים של אימו. כל ההכנות הושלמו. לא נותר לאם ולעובר אלא להמתין לשעת הלידה המיוחלת. יום הלידה ביום הולדתו של התינוק חל שינוי במקום מושבו, במערכת תומכת-החיים החיצונית ובהרגלי האכילה שלו. כפי שעבר שלבי התקדמות הדרגתיים של גדילה והתפתחות, כך ימשיך, מרגע לידתו, בחיים שהחלו לפני תשעה חודשים: לעבר הילדות, גיל ההתבגרות, הבגרות, הזקנה והמוות. ושוב, כל שיהיה נחוץ לו לשם כך הוא: תזונה, טיפול מסור וזמן לגדול. הלידה נחשבת לפעולה המתבצעת על ידי צירוף תהליכים. "החלטה" חד-צדדית מתקבלת על-ידי העובר ומועברת באופן אלקטרו-כימי ממוחו אל השיליה, הנמצאת בתהליך של בלייה ושינוי הורמונאלי. היא, בתורה, מודיעה על כך לרחם. ההתכווצויות והצירים מתחילים. שרירי הרחם מתכווצים והאם רשאית, סוף-סוף, "ללחוץ". לחצים במשקל של כחמישים קילוגרם דוחפים את העובר דרך תעלת הלידה החוצה, אל סביבתו החדשה. הג'לי שבחבל הטבור מתחיל להתנפח מדי יום בבואו במגע עם האוויר, ובכך מצמצם את זרם הדם אל השיליה ודוחף את דם העובר אל ריאותיו וממלא את אלפי השקיקים האוויר הזעירים, הבכי הראשון נשמע.
|
ונדום לא יגן על הלב
התמודד עם האתגר...
הלב, הרגשות, הגוף והמחשבות שלך - חשובים!
הגן עליהם בעזרת ריסון עצמי!
חכה!
שאל את עצמך:
האם הקונדום יגן עלי מפני...
- שברון לב?
- קנאה הרסנית?
- רגשות אשמה?
- מחלות מין?
אם התשובה שלך היא "לא" - אתה צודק!
הקונדום לא ימנע את הכאב שיגרמו לך יחסי מין מחוץ לנישואים.
הקונדום לא יכול למנוע היריון במאה אחוזים. הלטקס, החומר שממנו עשוי הקונדום - שומר על יעילותו לזמן מוגבל, והוא גם רגיש לאור ולחום. אחסון לא נכון פוגע ביעילותו של הקונדום.
הווירוסים שגורמים למחלות המין הם מאוד קטנים, ועוברים דרך חורים בלתי נראים לעין שקיימים בלטקס.
עובדה: גודלו של נגיף האיידס הוא 1.0 מיקרונים.
עובדה: תא זרע שנגוע במחלת מין הוא בגודל של 1.5 מיקרונים.
בשביל מה להתחתן?
- רק הנישואים יכולים לספק:
האם יש קשר בין רגשות ליחסי מין?
- בהחלט!
שאל את עצמך:
למה אני מרגיש כל כך...
כשאני עם החבר/ה שלי?
ה"רגשות" וה"הרגשות" האלה מעוררים את המשיכה המינית שלך... הם נלחמים בריסון העצמי שלך.
הבחירה בידיך:
האם תילחם בעזרת ריסון עצמי? או תיכנע לרגשות?
הנה לך אתגר:
חכה עם יחסי המין עד החתונה.
אם תגיד "לא" עכשיו ליחסי מין רק תגדיל את הסיכויים שלך לנהל בעתיד חיי נישואים בריאים ולהיות בעל משפחה מאושרת.
אף פעם לא מאוחר מדי. אתה תמיד יכול להתחיל מחדש.
תגיד "לא" עכשיו גם אם כבר עשית את זה.
כך תהיה הרבה יותר שמח ובריא.
אנו מציבים בפניך אתגר:
הגן על הלב שלך!
"כי אתה קנית כליותיי, תסוכני בבטן אמי" - תהילים קלט 13
הפלה מלאכותית שאינה כורח רפואי הפכה לתהליך הכירורגי השני הנפוץ אחרי ברית מילה. חוסר כורח רפואי פירושו, שההפלה אינה מבוצעת כדי לשמור על חייה או בריאותה של האישה, אלא משום שאיפתה לנוחות, חוסר לחץ, ומה שנקרא אושרה.
רופאים מבצעים כ- *40,000 הפלות בשנה בישראל בלבד... היחס הוא אחת לשלוש לידות רגילות (יותר מכל חללי המלחמות והנספים בתאונות הדרכים). ההפלה נעשתה כה נפוצה, עד שמומחי אוכלוסין אומרים שהיא הפכה, הלכה למעשה, לעוד אמצעי מניעה. אך אין לבלבל הפלה מלאכותית עם מניעת היריון, אשר מונעת מחיים חדשים להתהוות. הפלה משמידה חיים חדשים לאחר שכבר התהוו. בין הנשים שמבצעות הפלות בישראל, כ- 70% נשואות (ל- 25% מתוכן יש יותר מילד אחד), מעל ל- 20% אינן נשואות.**
* נתונים אלה לקוחים מהחוברת "אפרת הזכות לחיות".
** נתונים אלה לקוחים ממאמר שהתפרסם בידיעות אחרונות ב- 2.2.86 לפי מידע שהתקבל ממשרד הבריאות.
הפלה... ברירה קלה?
בעידן זה של נוחות, הפלה מוצגת כדרך "מהירה וקלה" להיפטר מבעיה מרגיזה. כאשר נשים מבקשות עצה, רוב היועצים המקצועיים פשוט אינם אומרים להן את האמת לגבי מה שהן מתכוונות לעשות לילדן ולעצמן. קודם כל, הפלה היא הליך כירורגי לא קטן שעלול להוביל לסיכונים רציניים - אין הוא כה בטוח כפי שנותנים לנו להאמין.
סטטיסטיקות מראות שלאחר הפלה מלאכותית, ניצבת האישה בפני סיכונים גדולים יותר בעתיד להפלות טבעיות, להריונות מחוץ לרחם, ללידות פגים, לעקרות ולהפרעות רגשיות חמורות וארוכות-טווח. אני אישית קיבלתי מכתבים רבים מנשים החייבות להתייצב בפני העובדה, שלעולם לא תוכלנה ללדת יותר ילדים גבין דלקות וסיבוכים מהפלות "בטוחות" כביכול, שביצעו בעבר. במקום שיאמרו להן זאת, גורמים לפחדיהן שייראו טיפשיים - כל התהליך הוא מטויח. "הרי זה כה פשוט" אומרים להן, "כמו הרחקת שומה לא נאה מגופך. כעת את הרה.. ועוד רגע כבר לא! נוחי רק יום אחד ותרגישי טוב!"
טכניקות של הפלה מלאכותית
הטכניקות הבאות הן הנפוצות ביותר לצורך ביצוע הפלה:
שבועת היפוקרטס?
"לא אתן תרופה ממיתה לאיש אם אתבקש, לא אשיא עצה כזו. ובאופן דומה, לא אתן לאישה תכשיר לביצוע הפלה".
הצהרה זו היא חלק משבועת היפוקרטס שאותה נשבעים רופאים, זה מאות שנים, כתקן מוסרי שישלוט בעבודתם כרופאים. מילים נשגבות אלה תלויות במסגרת בחדרי הקבלה של מאות רופאים ובתי חולים... בדיוק באותם מקומות שבהם שמים קץ לחיי מיליונים חפים מפשע מדי שנה. אז כיצד ואיך מיישבים רופאים ואחיות את הרעיון של הצלת חיים עם הטכניקה של השמדתם?
ד"ר ג' זננס, בן 36, אומר: "עליך לפתח פיצול אישיות מסוים. בחדר אחד אתה מעודד את החולה שאי-הסדירות הקלה בדופק העובר אינה משמעותית - שהיא תלד תינוק בירא ושלם. בחדר הסמוך אתה מבטיח לאישה אחרת, שזה עתה הזרקת רעל לרחמה, שזה טוב שהדופק כבר מופרע... אין לה מה לדאוג, היא לא תלד תינוק חי". ד"ר זננס ממשיך: "בהתחלה ביצענו הפלות על עוברים קטנים יותר... הבעיטות ודופק הלב טרם באו לידי ביטוי רב. אני חושב שאם הייתי מתחיל עם בני 24 שבועות כבר מההתחלה, הייתה לי התלבטות הרבה יותר קשה במחשבתי, אם הדבר דומה לרצח או לא. אך כיוון שהתחלנו לאט, עם בני 15-16 שבועות, העובר פשוט לא זכה להתחשבות. ואז בהדרגה, כל טווח המקרים החל להתרחב. לפתע פתאום שמת לב שבעת הזרקת המלח ישנה הרבה יותר פעילות ברחם. לא היו אלה זרמים של מי-שליה. היה זה העובר שחש מצוקה עם בליעת תמיסת המלח, ואשר בעט עזות תוך טראומת המוות. אתה יכול להתייצב בפני זה, או להפנות את גבך ולומר שאלה התכווצויות רחמיות. זו, על כל פנים, תהיה התכחשות, כיוון שכרופא אתה בוודאי יודע שאין זה כך. אם אתה מודה בכך בפני המטופלת אם לאו זה כבר עניין אחר. מצוקתה שלה בשל היריון בלתי רצוי, היא עבורי השיקול הראשון במעלה, לפני כל התחשבות אפשרית בעובר. אנו פשוט חייבים להודות בכך. מישהו חייב לעשות זאת. ולרוע המזל, אנחנו אלה המוציאים להורג במקרה זה".
|
"ודאי שהכסף היה חשוב. וכשכבר עשיתי את הצעד הזה, היה קל לראות נשים אלה כחיות ותינוקות אלה כרקמות גרידא". |
סוזן, עובדת סוציאלית בכירה, בת 27, מציגה זאת כך: "יש לי קושי רב באשר לרגשותיי לגבי הפלות מאוחרות, ולכל הכאב שנראה בעליל פעמים כה רבות, כאשר העובר החל לנוע בבטן. יום אחד, מתוך צורך להגיע לדרגה של בהירות בנושא, נכנסתי לתוך החדר שבו מחזיקים את העוברים לפני שריפתם. הם נמצאו ליד פחי האשפה בתוך גביעי נייר, מהסוג שלוקחים בו אוכל הביתה. הסתכלתי לתוך הגביע שעמד מולי. היה שם איש קטן ערום, צף בתוך נוזל דמי. הוא היה כחול מרוב חבורות ועל פניו ארשת כאובה של מי שהוכרע למוות בטרם עת. הסרתי את מכסי כל הגביעים, ובעזרת זוג מלקחיים הרמתי כל עובר בזרועו בו ברגלו - דבר שהותיר, לאחר החזרתם, חבורה נוספת על גופותיהם ספוגי-החומצה. לבסוף, הרמתי עובר גדול מאוד וקראת את התווית: שם האם: ס' אטקינס; שם הרופא: ד"ר ש' מרקוס; מין: זכר; תקופת עיבור: 24 שבועות (שישה חודשים). זכרתי את גב' אטקינס. היא הייתה בת 17 - בלונדינית ויפה מאוד. היה זה, אם כן, אטקינס הצעיר שנועד להישרף למחרת - למען אימו".
התקשות הלב
ישנו גם אותו רופא אלמוני שסיפר בתוכנית רדיו כיצד, לאחר שביצע את ההפלה הראשונה שלו, חלה כל כך, עד שחשב שימות. הוא עבר שבועות של דיכאון וחשב על התאבדות. הוא אמר: "בפעם הראשונה הרגשתי כמו רוצח, אך עשיתי זאת שוב ושוב. כעת, לאחר 20 שנה, אני מתייצב בפני מה שקרה לי כרופא וכבן אדם. כמובן, התחסנתי. ודאי שהכסף היה חשוב. כשכבר עשיתי את הצעד הזה, היה זה קל לראות נשים אלה כחיות ותינוקות אלה כרקמות גרידא". חשוב לראות שכל שלושת האנשים האלה, למרות המצוקה שחשו בשל מה שעשו, לא הפסיקו. מדוע? יש המתארים זאת כהשתתקות המצפון - התקשות הלב. הדבר קורה כשאתה מסרב בתמידות להקשיב לקול הקטן הזה בפנים החוזר ואומר לך: "משהו לא בסדר". אם אתה ממשיך לתרץ אותו ולדחות אותו, יום אחד תתעורר ו... נחש מה? הוא נעלם! כתגובה ראשונה אתה עשוי לנשום לרווחה, אך במקום זאת עליך לבכות מרה, כיוון שחלק ממצפונך, חלק מרוחך, זה עתה גווע למוות.. והוא עלול לגרום לא לשוב לתחייה!
מה יש למדע לומר?
מתי בדיוק הופך עובר ל"אדם אמית"? דיברנו על כמה הפלות מאוחרות שבהן העובר היה בבירור חי ובועט. אך מה בדבר אלה שמבוצעות בשלושת החודשים הראשונים? מבחינה מדעית הוכח שלב העובר מתחיל לפעום 14-21 יום אחרי העיבור (בדרך כלל לפני שהאם יודעת שהיא בהיריון), וביום ה- 30 כמעט כל איבר התחיל כבר להיווצר! הוא מניע את ידיו בשבוע השישי, ולאחר 43 יום אפשר לקרוא את גלי המוח שלו. בשבוע השמיני יש לעובר טביעות אצבעות המיוחדות רק לו. הוא יכול לעשות את צרכיו, לקמוץ אגרוף ולחוש כאב. המדע אומר לנו שכאשר הזרע והביצית מתאחדים, הם נעשים לחבילה גנטית מושלמת, המתוכנתת להתפתח למבוגר שלם. דבר לא יתווסף מלבד זמן ותזונה. כל שלב בהתפתחות, מן ההפריה ועד לזקנה ושיבה, הוא רק התבגרות של מה שנמצא שם בשלמות מלכתחילה.
הבה נשקול את המחיר
לכל דור הייתה קבוצה של בני אדם משוללי זכויות אנוש, משולים לתת-אדם: היהודים בגרמניה הנאצית, השחורים במאה ה- 19. בדורנו אלה הם ילדים-עוברים. גרמניה הנאצית הפעילה חוק שהרשה את השמדתם של חברים "בלתי מועילים" בחברה. עתה הולך ומתהווה אצלנו אותו דפוס, לפיו קבוצה שלמה של אנשים לא-אהובים ושטרם נולדו, נטבחים בחוסר רגש. מהי הקבוצה הבאה מתוך האנושות שיוחלט להשמידה? האם יהיו אלה הזקנים, בעלי המום או המפגרים בשכלם? האם עלינו ליטול חיים בידינו שלנו? אמהות עם תירוציהן האנוכיים ורופאים עם מכשיריהם החדים משחקים את אלוהים! אנו מציעים להם לחשוב פעמיים.
המיתוס של הילד הלא רצוי
אחד מהתירוצים הנשמעים ביותר של הקבוצה "בעד בחירה" (המצדדת בזכותה של האם לבחור בהפלה) הוא: "יהיה זה בלתי הוגן להביא עוד ילד 'בלתי רצוי' לעולם". למעשה, אין דבר כזה! ברגע שהתינוק נולד, הוא לעולם לא יהיה בלתי רצוי; זאת בגלל המחסור בתינוקות לאימוץ. בישראל מחכים כ- 5,000 זוגות לאמץ תינוק. התור ארוך וחסר תקווה. ברור שאושרו וטובתו של הילד אינן הדאגה העיקרית... כי אם טובתם ונוחתם של ההורים.
אם את עומדת לעשות את הטעות הגורלית ולשים קץ לחיי ילדך חסר האונים, אנא חשבי שנית. אל תעשי דבר שתתחרטי עליו כל ימי חייך. אל תשמידי משהו הגדל ומתפתח מעצמו, ואשר יש לו זכות קיום בפני עצמו. אם אינך חשה שאת מסוגלת לגדל תינוק בדיוק עכשיו, הביטי על המצב שנית... אולי ישנה דרך... אם את עדיין חשה שזה בלתי אפשרי - אז היי נותנת חיים ולא לוקחת.
מתנת החיים
ישנן משפחות רבות אשר מחכות נואשות במשך שנים לאפשרות לאמץ ילד. מסירה לאימוץ היא דבר הגיוני ומתחשב, שתוכלי לעשות אם אינך מרגישה שתוכלי להחזיק בתינוקך. אם אינך מסוגלת לגדל את ילדך בעצמך, אז יש לך הזדמנות לתת את המתנה הגדולה מכל - מתנת החיים! למעשה את יכולה לתת אותה פעמיים... פעם אחת לתינוקך, ופעם שנייה למשפחה מייחלת אי שם. את יכולה להיות נותנת חיים, או אחראית למעשה שיעיק על מצפונך כל חייך!הפלה מלאכותית היא רצח - ולא משנה מה יאמר לך מי שיאמר, את לא "פשוט תשכחי מזה".
את עלולה לחוש לכודה.. כאילו המצב חסר תקווה, ואני רוצה שתדעי שבשום פנים אינני בלתי רגישה למצבך, או חושבת שבעיותייך משניות. אני פשוט אומרת שהפלה מלאכותית אינה התשובה. כל מי שאת מכירה עשוי להגיד לך שתהיי טיפשה אם תלדי תינוק זה - אבל הם לא יצטרכו לחיות עם האשמה והכאב שברצח... את כן. התינוק הוא חציו שלך ולא משנה מיהו האב. הבחירה בידך. אך אל תשכחי, את אחראית על מעשייך. לאחר שקראת דברים אלה, בוודאי אינך בורה באשר לעובדות. את תיחשבי כאחראית להחלטתך... אני מקווה שתחליטי נכון. בחרי בחיים!
הפלה מלאכותית - גורם מספר אחד לתמותה בישראל
הדיווח על הפלות מלאכותיות החל ב- 1950. עד 1978, התבססו הנתונים על מדגם שנלקח מדו"חות האשפוז של בתי החולים; ולכן הם אומדן בלבד ואינם מדויקים. ישנן שנים שלא דווח בהן כלל.
משנת 1979 - (בשנת 1978 חוקק חוק ההפלות המלאכותיות) - המספרים מבוססים על המקרים שקיבלו את אישור הוועדה, שהם כ- 17,000 לשנה. ההערכה היא שמאז קום המדינה בוצעו בארץ מעל מיליון הפלות מלאכותיות. מספרן של ההפלות הלא-חוקיות אינו יודע. יש מעריכים שעל כל הפלה חוקית יש שתיים לא חוקיות.
"החיים והמוות נתתי לפנייך... ובחרת בחיים."
אם הינך מעוניינת במידע נוסף ובבדיקת היריון חינם, אנא פני אלינו ונשמח להיפגש איתך.
האם את חושבת לעבור הפלה מלאכותית או יודעת על מישהי שעומדת בפני ההחלטה הזו?
בעלון זה תוכלי לקרוא על ההיבטים הרפואיים והנפשיים הקשורים בהפלות מלאכותיות.
הפלה מלאכותית היא נושא שנוי במחלוקת בימינו, אבל באמצעות חינוך והבנה טובה יותר של העובדות, נוכל להחליט החלטות שתהיינה מבוססות על רוב המידע הנדרש. קיימות סיבות חברתיות, מוסריות ודתיות בעד ונגד הפלות מלאכותיות. לעיתים קרובות, העובדות הרפואיות נבלעות בוויכוחים הללו. פעמים רבות אישה מחליטה לעבור הפלהמלאכותית בלי לבדוק תחילה את ההשלכות הרפואיות.
אם את שוקלת לעבור הפלה מלאכותית, קרוב לוודאי שיש לך שאלות רבות שברצונך לשאול. במאמר זה ניתן לך המידע שאת זקוקה לו.
האם את יודעת מהי הפלה מלאכותית? כיצד היא מתבצעת? מהי ההשפעה עליך?
הפלה מלאכותית היא הפסקה מכוונת של היריון במטרה לשים קץ לחיי העובר שברחם.
האם זה באמת יצור אנושי או רק רקמת תאים?
לפני מספר שנים לא ידעו המדענים בוודאות. עם המצאת האולטרסאונד ושיטות אחרות, אפשר לראות את העובר בתוך הרחם. התפתחות העובר ברחם מתרחשת בקצב מהיר מאוד. 18 יום לאחר ההפריה הלב מתחיל לפעום, וביום ה- 21 הוא מתחיל להזרים דם דרך מערכת סגורה. 40 יום אחרי ההפריה ניתן לקלוט את גלי המוח שלו. עובר בגיל 11 שבועות הוא שלם לגמרי, ועל אף שהאם אינה מרגישה אותו עדיין, הוא כבר בועט, קופץ את אגרופיו ומסובב את אצבעות רגליו. בקיצור, הוא פעיל מאוד. החל משבוע זה הוא כבר מגיב למגע ומוצץ את אגודלו.
כיצד מתבצעת ההפלה?
בשליש הראשון של ההיריון (שלושה חודשים ראשונים), נפוצות שתי שיטות הפלה: שאיבה וגרידה. הרופא ירחיב את צוואר הרחם שלך כדי שיוכל להחדיר אל תוך הרחם את הכלים הדרושים לביצוע ההפלה. לאחר הרחבת צוואר הרחם, בהפלת שאיבה מופעלת מכונת שאיבה, שעוצמתה פי 29 משואב אבק ביתי, השואבת באמצעות צינור שאיבה את העובר יחד עם השיליה מתוך הרחם. בשיטת הגרידה, לאחר הרחבת צוואר הרחם, יחדיר הרופא אל הרחם מכשיר דמוי מעדר שיגרד את דופן הרחם. המכשיר חותך את העובר והשיליה לחתיכות. שיטה זו מלווה בדימום רב.
אם את בשלבי היריון מתקדמים יותר (חודשים 4-7), קרוב לוודאי שתיאלצי לעבור הפלה באמצעים כימיים. בשיטה זו יזריקו אל תוך שק מי השפיר חומר כימי שגורם לצירים חזקים במיוחד וללידה מוקדמת. לעיתים מוזרקת תמיסת מלח או רעל קודם להזרקת החומר הכימי, כדי שהעובר ייוולד מת. במקרה והעובר נולד חי הוא מופקר למוות.
האם ירגיש העובר כאב בזמן ההפלה?
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות על ידי רופאים, הוכיחו שכן, העובר מרגיש כאב! ד"ר ה' מ' לילי מארה"ב, מומחה לחקר תינוקות לפני לידה, אומר: "כאשר התחילו רופאים לראשונה 'לפלוש' אל הרחם, הם לא ידעו שהעובר יגיב לכאב באותה דרך שילד מגיב. עד מהרה הם גילו שאכן זה כך".
בהפלת שאיבה העובר גדול מדי מכדי לעבור דרך צינור השאיבה, לכן בכל פעם שהצינור נוגע בחלק מגופו, הוא שואב אותו תוך כדי קריעת האיבר מהגוף, בסיום התהליך משתמש הרופא במלקחיים שבעזרתם הוא מנפץ את גולגולתו כדי שניתן יהיה לשאוב אותה דרך הצינור.
בגיל 11 שבועות, הפנים והגפיים העליונות והתחתונות רגישות למגע. החל מאמצע השבוע ה- 13 כל שטח הגוף, להוציא הגב והקודקוד, רגיש לכאב.
בשליש השני להיריון, כאשר מחדירים תמיסת מלח אל תוך שק מי השפיר, העובר בולע את הרעל כשעורו ואיבריו הפנימיים נכווים קשה. נשים שעברו הפלה מסוג זה, יודעות לספר שהן יכלו להרגיש אותו בועט ומתפתל בתוכן זמן רב לאחר מתן הזריקה.
האם הפלה מלאכותית כרוכה בסיכונים?
בכל ניתוח רפואי קיימים סיכונים. גם בהפלה מלאכותית . אפילו תיעשה ההפלה באמצעים המתקדמים ביותר ובידי מומחה, יש חשש לסיבוכים גופניים ונפשיים לטווח הקרוב ולטווח הרחוק.
הסיבוכים המיידיים השכיחים ביותר הם: דלקת, דימום וניקוב דופן הרחם.
קיים סיכון לניקוב דופן הרחם בגלל המכשירים החדים המוחדרים אל תוכו. גם עצמות הגולגולת המרוסקות של העובר עלולות לפגוע ולנקב את דופן הרחם; מה שעלול לגרום לדימומים חמורים, עד לדלקת הצפק (אזור הבטן). סיכון חמור יותר (בעיקר בשליש הראשון להיריון) קורה כשהרופא מבצע מה שמכונה "הפלה לא מושלמת", כלומר, חלקים מהעובר נשארים בתוך הרחם, דבר שעלול לגרום לדלקת, קלה או חמורה, ברחם ולפגיעה בשאר איברי הרבייה. דלקת ברחם ובחצוצרות גורמת לנזק בלתי הפיך. החצוצרות הן איבר עדין במיוחד, ודלקת עלולה לגרום לסתימתן.
סיכונים לטווח רחוק: עם הסיכונים לטווח הרחוק, שבהם עלולה האישה ללקות, נמנים:
ד"ר דניאל מרטין, מאוניברסיטת סנט לואיס שבארה"ב, אמר: "ההשפעה של הפלה מלאכותית על גוף האישה, הבוחרת לעבור הפלה, היא גדולה ותמיד שלילית. איני יכול להעלות על דעתי אף השפעה מועילה לגוף, כתוצאה מהפלה מלאכותית".
האם הפלה מלאכותית גורמת לבעיות נפשיות?
בארצות שבהן הרפואה מפותחת, הסיבוכים הגופניים הולכים ופוחתים, אולם הסיבוכים הנפשיים, שבאים מאוחר יותר, גדלים. התגובות הנפשיות מופיעות בין 5 ל- 20 שנה מאוחר יותר. דוגמאות לתגובות נפשיות הן: רגשות אשמה, מחשבות חוזרות ונשנות על האירוע, תגובות "יום הולדת" (רצון להיזכר בתאריך ההולדת של התינוק), הפרעות בחיי המין ובחיי הנישואין, שימוש באלכוהול ובסמים, דיכאון ומחשבות על התאבדות. מחקר מקיף שנעשה על ידי ד"ר ליבמן וג'ולי צימר, בנושא ההיבטים הפסיכולוגיים של הפלה מלאכותית, כולל את הממצאים הבאים:
במחקר אחר נמצא ש"כמעט מחצית מהנשים שעברו הפלה מלאכותית סבלו מבעיות נפשיות שנמשכו שמונה שבועות. הבעיות כללו רגשות אשם, עצבנות, חוסר שינה ורגשות חרטה".
במחקר השוואתי שנעשה במשך חמש שנים, גילו שבקרב נשים שעברו הפלה מלאכותית, 25% מהן נזקקו לטיפול פסיכיאטרי לעומת 3% אצל נשים שלא עברו הפלה מלאכותית. ממצאים של מחקר אחר מראים שהפרעות נפשיות נפוצות ב- 40% יותר אצל נשים שעברו הפלה מלאכותית.
אחד החוקרים בנושא כותב: "חשוב לציין שבמחקרנו יש לנשים הצעירות סיכוי של 50% להתאושש ולהתגבר על טראומת ההפלה בטווח של חמישה עד שבעה חודשים... מבין הנשים שחוו קשיים... אף אחת מאלה שראינו לאחר 14 חודשים לא השתפר מצבה.."
בעקבות הפלה מלאכותית תיתכן גם הרעה ביחסים בין בני הזוג.
מחקר שנעשה בנושא זה גילה, שבעקבות ההפלה המלאכותית 2 מתוך 11 נשים המשיכו להתראות עם החבר שלהן. במחקר אחר מצאו ששליש מהזוגות הנשואים, שבהם האישה עברה הפלה מלאכותית, נפרדו בתקופת ההיריון וההפלה.
רגשות הצער והחרטה שבאים בעקבות ההפלה המלאכותית הם, לעיתים, חמורים יותר כאשר מתקרב התאריך המשוער שבו העובר היה צריך להיוולד או התאריך שבו בוצעה ההפלה.
|
קיימת נטייה להטעות את הציבור להאמין שהפלה מלאכותית היא תהליך פשוט של מה-בכך. קיים קשר של שתיקה בחשיפת הסיכונים שיש בה. |
רבים מהחוקרים, שעסקו בנושא, אמרו כי קשה להתחקות אחרי התוצאות השליליות של הפלה מלאכותית על נשים, בטווח הקרוב ובטווח הרחוק, מכיוון שהן מסתייגות ומגלות אי-רצון בולט לדווח שעברו הפלה מלאכותית.
אם אני שוקלת לעבור הפלה מלאכותית, מה עליי לעשות?
אם את שוקלת לעבור הפלה מלאכותית, עליך לבדוק את ההיבט החוקי והרפואי שלה. כפציינטית, יש לך הזכות לדעת על האפשרויות העומדות בפניך, ועל הסיכונים שכרוכים בהפלה מלאכותית. החוק מגן עלייך בקבעו שיש להסביר לך את הסיכונים שבהפלה, לפני שתעשי את הצעד הזה. קרוב לוודאי שהרופא יבקש ממך לחתום על טופס הסכמה. קראי את הנאמר שם בעיון ושאלי לגבי כל דבר שלא מובן לך. אם הרופא אינו מסכים עם העובדות המצוינות במאמר זה (שנמצאו במחקרים), עלייך לבקש ממנו שיראה לך מחקרים אחרים התומכים במה שיש לו לומר לך בנושא.
דעי! חשוב מאוד שתקבלי את מירב המידע, אל תשכחי שמדובר בך ובגופך. את זו שתיאלצי לשאת את התוצאות על גופך ונפשך במשך כל חייך. כאשר תקבלי את כל המידע האפשרי, רצוי שתשקלי את העניין לפני שתחליטי סופית. אל תתני לאיש ללחוץ עליך להחליט לפני שאת מוכנה לכך.
לפני שאת מחליטה לעבור הפלה מלאכותית או לייעץ לחברה לעשות זאת, דעי את כל העובדות. ישנן ברירות אחרות שהן בטוחות יותר ובריאות יותר. הן מבחינה גופנית והן מבחינה נפשית.
אין ספק שהיריון לא רצוי גורם למתח רב ולקשיים במובנים רבים, אבל הראיות הרפואיות הן ברורות. ההשלכות הגופניות והנפשיות שבאות בעקבות הפלה מלאכותית עלולות להיות גרועות יותר וללוות אותך כל ימי חייך. חשבי על כך.
זו הבחירה שלך, הגוף שלך - החיים שלך!
אם את זקוקה לאוזן קשבת, לעזרה ולמידע בנושא ההפלות , או לבדיקת היריון חינם, אנא התקשרי ל"לילך" - מרכז המידע לנשים בהיריון לא רצוי:
